<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך זבדי בן לוי</h1>
<h2>דף עז:</h2>
זבדי בן לוי חסיד גדול היה ומן האמוראים הראשונים היה דגרסי' בבראשית רבא [פרשה ס"ב] ואלה ימי שני אברהם כת' עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא ומראה להן הקב"ה עד שהם בעולם ונפשן שביעה והן ישינין, פי' מתוך כך נפטרין לגן עדן וכו', עד זבדי בן לוי ור' יהושע בן לוי ור' יוסי בן פטרם תלתיהון אמרין הלין קריין כד דמכין, (עד) [חד] מנהון אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך וגו' כי בו ישמח לבינו וחד מנהון אמר תערוך לפני שלחן וגו', וחד מנהון אמר כי טוב [יום] בחציריך וגו' ורבנין אמרין מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך וגו'. ונראה כי בדור אחר היו כי ר' יוסי בן פטרם היה חמיו של ר' יהושע בן לוי דה"ג במשקין פ' אחרון בירושלמי [מו"ק פ"ג ה"ג] בהל' פח"ז חובה נת"ר רשות ר' יוסי בן פטרם חמיו דר' יהושע בן לוי הוה ליה ההוא עובדא שלח ליה בר קפרא דיתנון עימיה אין דישרי לא ידעון אין משום שהיה להוט אחר דברי תורה מותר ותני שאם היה להוט אחר דברי [תורה] מותר, ש"מ שבדור אחד היו וגרס' בזבחים פ"ב הלכה כיצד קרב המתיר כמצותו [כ"ח ע"א], מנה"מ אמר שמואל תרי קראי כתיבי וכו' אלא אמר ר' יוחנן תני זבדי בן לוי אתיא קדש קדש ש"מ שבימי ר' יוחנן היה או קודם לו ומספקא לי אי אחיו של ר' יהושע בן לוי היה או לאו, ובע"ה על סדר יהושע נברר מי היה זה ר' יהושע ב"ל שבבראשית רבה אומר שנפטר לג"ע על מיטתו, כי במסכת כתובות שילהי פ' המדיר [ע"ז ע"ב] ובאגדה מוכיח שנכנס לגן עדן.
